תאונות עבודה
מהי ההגדרה של תאונת עבודה?
סעיף 79 לחוק הביטוח לאומי מגדיר כי תאונת עבודה היא תאונה שקרתה תוך כדי ו/או עקב עבודתו של הנפגע ו / או כאשר הוא נשלח למשימה מטעם מעסיקו. לעומת זאת, בעבור עצמאיים אשר לא קיים להם מעסיק קבוע, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שמקורה במהלך או כתוצאה ממשלח ידו.
בנוסף לכך, עובדה אשר חומקת מעיניהם של רבים בהקשר של תאונות עבודה, היא העובדה כי תאונת דרכים שקרתה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה, במהלך יום העבודה, או בדרך ממקום עבודה אחד למשנהו תיחשב כתאונת עבודה, והיא מזכה את הנפגע בפיצוי מטעם ביטוח לאומי, במקביל לפיצוי מטעם חברת ביטוח החובה של הרכב.
בתאונות דרכים בדרך לעבודה ו/ או מהעבודה כיצד מגדיר החוק מהי הדרך המקובלת?
הדרך שעושה העובד בשגרה תיחשב הדרך המקובלת, כל עוד הוא אינו חורג ממנה. אך אם, למשל, הנפגע עצר בדרך לעבודה לקנות דבר מה בקיוסק, לעבור במוסך או לעשות סידורים שלא לצרכי עבודתו ואז נפגע בתאונת דרכים, אזי התאונה לא תוכר כתאונת עבודה.
יחד עם זאת, החוק קובע הרחבה אפשרית של הדרך המקובלת לעבודה. וכך, למשל, הסעת ילדים למסגרות חינוכיות, או נסיעה ועצירה לתפילה בבית כנסת לפני הנסיעה לעבודה כאשר זאת הדרך אותה נוהג לעשות העובד כל יום בדרך לעבודתו, ייחשבו כדרך המקובלת, שבמסגרתה כל תאונת דרכים שתקרה תיחשב תאונת עבודה.
אילו עוד מקרים יוכרו כתאונת עבודה?
תאונות שקורות תוך כדי עלייה לרכב או ירידה ממנו במקום העבודה, ייחשבו גם הן כתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. וכן, תאונות שקרו במהלך יום העבודה או עקב אופי העיסוק ודרישותיו (למשל, נהגי אוטובוס, שליחים, או כל נסיעה שאופי העבודה דורש).
זאת ועוד, כי גם תאונות אשר מתרחשות במהלך הפסקותיהם של עובדים, בין אם התרחשו במקום העבודה עצמו או בין אם בסמוך לו, יוגדרו גם הן כתאונות עבודה. כלומר, אדם אשר יצא ממקום עבודתו למען הפסקת התרעננות בה נפגע, אף כי הפגיעה ארעה מחוץ למקום עבודתו ובעודו אינו נוטל חלק פעיל במשלח ידו – יוכר כאדם אשר עבר תאונת עבודה לכל דבר ועניין
תשלום דמי פגיעה
הגורם אשר נותן מענה ופתרון עבור עובדים אשר נפצעו או ניזוקו במהלך ובעקבות משלח ידם היינו המוסד לביטוח לאומי.
כלומר, ביטוח לאומי נותן מענה לכלל תאונות העבודה המוכרות על ידו בישראל, כאשר מדובר בזכות כללית ושאינה ניתנת לערעור, היות והיא קיימת בעבור כלל עובדי ישראל, כתמורה לדמי הביטוח החודשיים שכל אזרח במדינת ישראל משלם.
דמי הפגיעה נועדו לפצות את הנפגע על אובדן הכנסותיו מעבודה (כשכיר או כעצמאי) עקב הפגיעה בעבודה שהוכרה ובגללה הוא זקוק לטיפול רפואי ואינו מסוגל לעבוד, לכל היותר הנפגע זכאי לקבל פיצוי עבור ימי המחלה במידה ונמצא באי כושר עבודה עד לתקופה של 13 שבועות (91 יום). שעור דמי הפגיעה יהיו 75% מההכנסה רבע שנתית אשר חייבת בדמי ביטוח בשלושה חודשיים שקדמו ל-1 לחודש שבו הופסקה העבודה בשל הפגיעה, או חודש הפגיעה עד ליום הפגיעה ושני החודשים שקדמו לו, לחלק ב-90 - התשלום הגבוה מבין השניים, ועד למקסימום של דמי פגיעה ליום בסך של 1201.63 ₪ .
יש לשים לב כי לא כל תאונת עבודה מזכה את התובע בתשלום בעבור 91 יום שבהם נעדר מעבודתו, מכיוון שישנן תאונות אשר מסתמכות בפגיעה שולית וזניחה יותר בכושר עבודתו של הנפגע, בעת קבלת התביעה במוסד לביטוח לאומי התיק עובר לרופא המוסד אשר בודק האם הפגיעה ממנה סובל הנפגע מצדיקה את תקופת האי כושר שניתנה לו ע"י הרופא המטפל.
לאחר שחלפו 91 יום, ובמידה והנפגע לא שב לעבודתו בעקבות הפגיעה, או אם שב לעבודתו אבל נותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה, הנפגע צריך להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה והוא יזומן לוועדה רפואית אשר תדון בדרגת נכותו.
כיצד נקבע גובה הפיצוי בעבור תאונת עבודה?
נפגע אשר נקבעה לו נכות קבועה בשעור שבין 9% – 19% נכות רפואית יהיה זכאי למענק חד פעמי, בעוד שאילו מדובר באחוז גבוה מכך אזי שאותו עובד זכאי לקבלת קצבה חודשית.
כמו כן, עובד אשר הוגדר כבעל נכות זמנית אשר עולה על 9%, זכאי לקבלת קצבה חודשית אך ורק בעודו מוגדר כנכה, קרי כאשר הנכות הזמנית טרם הסתיימה. כך למעשה דמי הפגיעה אשר אותו עובד יקבל מהווים תלות ישירה באי יכולתו להשתכר, כאשר אילו מדובר בהפחתה חלקית, כפי שקורה בעבור עובדים אשר נאלצים לעזוב את מקום עבודתם מוקדם מאשר טרם לתאונה בכדי לקיים טיפולים רפואיים, חלקו היחסי של יום העבודה אשר נבצר מהם לקיים יינתן להם כדמי פגיעה.
כלומר, עובד אשר עבד טרם לתאונה 8 שעות וכעת מותר לו רפואית לעבוד רק 4, זכאי לקבלת מחצית מדמי הפגיעה אשר מגיעים לו בהינתן והוכר על ידי ביטוח לאומי כזכאי לכך בעקבות תאונת עבודה
מיהו נכה נזקק?
כאשר נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית פחותה מ-100% ניתן להגיש תביעה ל”נכה נזקק” משמעותה קביעת דרגת נכות בשיעור של 100% לתקופה קצובה. התביעה תאושר כאשר לדעת ועדת הרשות, המורכבת מפקיד תביעות, עובד שיקום ורופא המוסד, לתובע לא היה באותה תקופה סיכוי סביר לעבודה כלשהי בגין הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסות מעבודתו. תביעה לנכה נזקק תינתן לתקפה של ארבעה חודשיים ככל והנכות ממנה סובל התובע מצדיקה זאת, ובמקרים מסוימים המוסד ראשי להאריך את תקופת הזכאות.
תקנה 15
לאחר שנקבעת נכות לצמיתות, ובמידה שהתובע צמצם את הכנסותיו מעבודתו כתוצאה מהתאונה, על הועדה לשקול אם יש מקום להפעיל את תקנה 15. התקנה עשויה להוסיף לאחוזי הנכות שנקבעו כדי 1/2, 1/3 או 1/4 מהנכות הצמיתה שנקבעה לתובע עפ”י שיעור הירידה בהכנסות ובהתחשב במקצועו ובגילו, עקב נכותו שכתוצאה מתאונת העבודה.
למה כדאי לאחר תאונה לפנות לעורך דין לקבלת ייעוץ משפטי?
כדאי להגיע לקבלת ייעוץ משפטי מאחר ועובדים רבים בישראל לעתים רבות מפספסים את הקשר שבין תאונה לתאונת עבודה, כשהם בטוחים שהתאונה שארעה להם אינה נכללת בקטגוריית התאונות שקשורות למקום העבודה, ולאור זאת לא פועלים למימוש זכויותיהם ולכן חשוב מאוד להתייעץ עם עו"ד אשר בקיא בתחום על מנת להבין אם מדובר בתאונת עבודה.
סיבה נוספת היא העובדה כי קיימים קשיים רבים לעובדים אשר נאלצים להתעמת עם ההכרה של המוסד לביטוח לאומי, לעתים רבות מומלץ לעשות שימוש בייעוץ משפטי חיצוני כדוגמת עורך דין שבקיא בתחום של תאונות עבודה, מכיוון שהוא בקיא ומודע לכלל הדקויות הרלוונטיות על מנת לקיים שיח אפקטיבי ויעיל מול הביטוח הלאומי.
כלומר, לעתים רבות עובדים אינם מודעים כלל לאשר מגיע להם ואשר נקבע בהתאם לחוק, כאשר עובדה זו מתבטאת במימוש חלקי אם בכלל של זכויותיהם, בעודם מפספסים פיצויי אשר יכול להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים. לפיכך, מומלץ בטרם תעשה פנייה רשמית לעבר המוסד לביטוח לאומי להיוועץ עם איש מקצוע משפטי אשר יידע לבאר ולפרט את מלוא הפיצוי אשר זכאי לו אותו עובד שנפגע בעבודה.
לכן,מומלץ בכל מקרה של תאונה, במיוחד שנלווה לה אובדן כושר עבודה להתייעץ עם עורך דין אשר יוכל לייעץ לכם ולייצגכם בעת הצורך מול המוסד לביטוח לאומי לרבות בוועדות הרפואיות וזאת על מנת להבטיח כי כלל התביעה ובהתאם הפיצויים הנלווים לה יתקיימו בעבורכם על הצד הטוב ביותר..
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.